מהי הפרעת קשב

מהי הפרעת קשב? מדוע היא כל כך נפוצה היום?
איך מאבחנים? איך מטפלים?

מאמר זה בא לעשות סדר בים האינפורמציה בנושא.


המונח הפרעת קשב הופך נפוץ היום יותר ויותר. כשילדינו חוזרים לביה"ס ומתקשים לפעמים להסתגל למערכת או ללמידה, עולה שאלה אצל הורים רבים : "האם הילד שלי סובל מהפרעת קשב או ש"סתם קשה לו"?

על מנת לענות על שאלה זו ננסה לעשות סדר בדברים :
 
מהי בכלל הפרעת קשב? 
 הפרעת הקשב הינה מצב נוירולוגי התפתחותי המתאפיין בצירוף של סימפטומים. האדם בעל הפרעת הקשב מתקשה להתרכז במשימה אחת לאורך זמן, הוא נוטה לקפוץ מנושא לנושא ולהיות מוסח מאוד מכל גירוי שסביבו. לפעמים הוא גם מאוד תנועתי ואז נוספת להגדרה של הפרעת קשב גם היפראקטיביות (באותיות לועזיות- ADD- הפרעת קשב, ADHD- הפרעת קשב עם היפראקטיביות). אצל הילד שלנו נראה זאת בקושי שלו להתרכז ולהתמודד עם מטלות מונוטוניות. מה שמוגדר בשפה העממית- משעממות. כלומר, מטלות של למידה בביה"ס, או הכנת שיעורים. לעומת זאת, כאשר הוא שקוע במטלה מעניינת כמו טלוויזיה, מחשב, או תחביב המעניין את הילד, אי אפשר יהיה "להוציא" אותו מזה. אפשר לומר שהילד אינו יכול לווסת את הקשב שלו. כלומר, או שהוא מפוזר לגמרי או שהוא כל-כך מרוכז עד שהוא "שוכח" את עצמו.
 
מדוע יש היום אחוז כל-כך גבוה של הפרעות קשב? 
התשובה לכך מורכבת. בחלקה היא קשורה לאורח החיים המודרני. המסכים השונים המקיפים אותנו (מחשב, טלוויזיה, טלפונים חכמים מסוגים שונים) מעודדים חשיבה לא ממוקדת וקפיצה מהירה בין נושאים, רעיונות ורגשות. כך שמי שיש לו רמה מסוימת של קושי בקשב (גם קשיי הקשב הם רצף ויש חמורים יותר ופחות), חשיפה מוגזמת למסכים או לגירויים רבים יכולה להעצים הפרעה מינורית. לכן, ההמלצה היא שחשיפה של ילד למסכים השונים לא תעלה על שעתיים ביום, לכל המסכים יחד. חלק אחר של התשובה קשור בהגדרה. מבוגרים שבעבר היו מוגדרים כ"מופרעים" של הכיתה, יוגדרו היום כהיפראקטיבים. ומי שהוגדרו (בעיקר הנטייה לבנות) כ"חולמנים", יקבלו היום את האבחנה "סובלים מהפרעת קשב". כלומר, החלפנו הגדרה אחת בהגדרה אחרת.  ההבדל שפעם ההגדרה גרמה לטיפול נוקשה וסטיגמה חברתית ואילו היום ההגדרה מביאה טיפול תומך ועוזר.
 
איך מאבחנים הפרעת קשב?
ההורה, המכיר את ילדו, חושד שיש בעיה כאשר הוא רואה שהילד מתקשה להתמודד עם משימות שילדים בני גילו עומדים בהן. כאמור, היכולת לקשב נמצאת על רצף. יש אנשים בעלי יכולת קשב גבוהה, ויש נמוכה. לכן לפעמים החשד ברור יותר ולפעמים פחות.
בשלב הראשון, לאחר שהתעורר החשש, ניתן לפנות לרופא הילדים ולהתייעץ אתו.  במידה והרופא יראה שהסימפטומים אכן מצביעים על אפשרות להפרעת קשב הוא יפנה אתכם הלאה. בד"כ מבחן TOVA הוא השלב הבא בתהליך האבחון. במבחן זה הילד יושב מול מחשב עם תוכנה מיוחדת וצריך להגיב לסוג מסוים של גירוי. את התוצאות מנתחת התוכנה לפי מדדים שונים והרופא מפענח אותם. עם תוצאות הבדיקה יש לחזור לרופא המפנה. חשוב לדעת שבדיקה זו אינה מאבחנת בוודאות הפרעת קשב. ילדים אינטליגנטים יכולים לעיתים להשתמש במנגנוני פיצוי טובים כך שהתוצאות יוצאות גבוליות ואף תקינות. לכן את הפרעת הקשב מאבחן באופן סופי רק רופא נוירולוג או פסיכיאטר. לעיתים הוא ממליץ לחזור על אותה בדיקה אחרי לקיחת ריטלין כדי לבדוק את השפעת התרופה על מדדי הקשב.
דרך נוספת לאיתור חשש להפרעת קשב היא אבחון פסיכו-דידקטי.
 
איך מטפלים בהפרעת קשב והאם ע"י טיפול נכון היא יכולה לעבור?
הפרעת קשב מתארת דפוס של חשיבה והתייחסות של האדם, ולכן אינה עוברת אלא היא מהווה את אחד המאפיינים של אותו אדם. אולם, ניתן וצריך לעשות הרבה מאוד על-מנת לעזור לילד למצוא את המנגנונים לחיות נכון עם הדפוס שלו. קשה יותר להיות הורה לילד עם הפרעת קשב ולפיכך ההורות צריכה להיות חכמה ומשוכללת הרבה יותר. ניתן דוגמא אופיינית - הכנת שיעורי בית. אף אחד לא אוהב להכין שעורים, בטח לא הילד שקשה לו לרכז את הקשב שלו למשימה "משעממת". מצד שני, אם לא יכין שיעורים הדימוי העצמי שלו יפגע בגלל הפיגור בחומר והתגובה הכועסת של המערכת. אז מה עושים? מגדירים במדויק מתי עושים שיעורים וכמה זמן. כלומר, מחליטים להכין שעורים בשעה 16:00 למשל. בשעה המתאימה מפסיקים את כל הגירויים- טלוויזיה, מחשב, חדר רועש וכו'. בוחרים עם הילד את המקום השקט ביותר שבו יש רק את השיעורים וכלי הכתיבה להם הוא זקוק. יחד מחליטים גם מה השעה שבה מסתיימים השיעורים למשל, בשעה 16:30. כך, השיעורים לא "נמרחים" על כל אחה"צ וברור לילד שהוא יוכל עוד להספיק ולשחק. המטרה בהכנת השיעורים היא היכולת לרכז את הקשב לפרק זמן מסוים, מבלי שדעתו של הילד תהייה מוסחת. גם אנחנו כהורים לא מסכימים בשעה זאת להכין לו אוכל, לדבר על דבר חשוב או כל הסחת דעת אחרת. לאחר שהילד הצליח להתרכז חצי שעה בנושא המשעמם אנחנו משבחים אותו על יכולותיו ושולחים אותו לשחק, או לעשות כל דבר שמהנה אותו. זכרו, כמות חשובה פחות מריכוז. אם הילד לא הספיק הכל, קיבעו עוד חצי שעה כזאת בהמשך הערב, ואל תחייבו אותו להמשיך מעבר לזמן בו הוא מסוגל להתרכז.  
מכיוון שמדובר במשימה יומיומית מורכבת, מומלץ מאוד להורים לילדים בעלי הפרעת קשב להשתתף במפגשי הדרכת הורים. במפגשים כאלו אפשר לחשוב איך לנהל את היום יום בצורה נכונה יותר, איך לשים לילד גבולות ולכוון את העשייה שלו, וגם איך לשבח אותו וליהנות מיתרונותיו.  
להפרעת קשב פעמים רבות נלוות בעיות רגשיות שונות ולכן לעיתים קרובות מומלץ להפנות ילדים אלו לטיפול פסיכולוגי ורגשי.
בנושא הטיפול התרופתי נתמקד בכתבה הבאה.
 
האם יש להפרעת קשב גם צדדים חיוביים? 
בוודאי שכן. אנשים עם הפרעת קשב הם לעיתים קרובות בעלי אנרגיה רבה, שופעים ברעיונות וקסם. יצירתיות נובעת לעיתים קרובות מאותם רעיונות שנראים בהתחלה לא הגיוניים ובסוף מתגלים כנפלאים. נכון, קשה להם יותר להתמקד, הם אימפולסיבים לעיתים קרובות ולא תמיד יודעים להשתמש באנרגיה שלהם באופן חיובי. אבל אם נעזור להם למקד את הכוחות שלהם ולתעל אותם בצורה חיובית ומושכלת, נקבל אנשים מאושרים ומקסימים שכיף להיות בחברתם.