מהו טיפול באמצעות בע"ח?


מחקרים מראים, שהקשר של בני אדם בכלל ושל ילדים בפרט לחיות הוא בעל חשיבות ביולוגית. במהלך ההתפתחות האנושית חשוב היה שבני אדם יתבוננו בחיות שסביבם, ילמדו ויבינו אותן. אדם שהכיר איך חיות מתנהגות כשהן רגועות ואיך כשהן מפחדות היה יכול להיזהר טוב יותר מסכנות, למשל, או להיות צייד טוב יותר. כיום, אותה נטייה מולדת להיות בקשר עם בע"ח מתבטאת בכך שהם מעוררים בנו רגשות רבים. לעיתים אלו רגשות חיוביים (שמחה, רגיעה, התרגשות) ולעיתים שליליים (פחד, גועל). בע"ח כמעט ואינם משאירים אותנו אדישים. 
נטייה זאת שמתבטאת בצורה חזקה אצל ילדים מהווה כוח רב עוצמה, בבואנו ליצור קשר עם ילד שהופנה לטיפול. אנשים המגדלים בע"ח נתפסים כידידותיים יותר ומאיימים פחות, וההוכחות המחקריות לכך מרובות. באותו האופן המבוגר המטפל, שעלול להיראות לילד כבעל סמכות וכמאיים, נחווה כנעים יותר וכמי שניתן לסמוך עליו ביתר קלות. באופן זה, יצירת הקשר בין המטפל והמטופל קלה יותר ועוקפת גם התנגדות חזקה לטיפול, כאשר נמצאות חיות במפגש.
 
עולה השאלה, אילו ילדים מתאימים לטיפול באמצעות בע"ח?
מעבר לסיוע ביצירת הקשר הראשוני בע"ח מתאימים לטיפול במגוון רחב של בעיות וקשיים, ונפרט כמה מהם:
 
ילדים בעלי קשיים בתחום הקשב והריכוז נתרמים מאוד מטיפול באמצעות בע"ח. ילדים אלו זקוקים מאוד לתנועה, להוצאת אנרגיה בצורה מתאימה, ולקבלה של משוב חיובי על פעולותיהם. חישבו כמה משוב שלילי מקבלים ילדים אלו כשהם זזים בכיתה, כשהם רצים בטיול, כשהם סתם משתוללים בבית במקום להכין שיעורים. דווקא הקשר עם חיות מזמן הוצאת אנרגיה בצורה מותאמת. אפשר לרוץ עם כלב, לנקות את כלוב הארנבות, להאכיל את כל החיות שבפינת החי ועוד ועוד. ועל כל אלו לזכות למשוב חיובי ולהרגיש בעלי מסוגלות.  
אבל לא רק העצמה וחיזוק אנחנו רוצים, אלא גם התמודדות עם קשיים כמו שליטה באימפולסיביות וויסות התגובות. בע"ח מחייבים את הילד גם לכך, מפני שהתנהגותם היא התנהגות מותנית- מותנית באופן שבו ננהג. אם הילד ישלוט בהתנהגותו הרי שהחיה תתקרב אליו ואם לא- היא תברח ותתרחק. מצב עניינים זה מהווה מוטיבציה גבוהה לילד להגיע לשליטה ולמתן את התנהגותו. איכותן של החיות בכך שהן אינן שיפוטיות. אם היום התנהגתי לא נכון ורצתי אחרי החיה, הרי שמחר כשאשנה את התנהגותי החיה תתקרב אלי ולא תזכור לי את מעללי מאתמול. חיות לא מגיבות גם לסטטוס החברתי של האדם, לצבעו, או למינו ובכך כוחן. 
 
קשיים נוספים שילדים יכולים לחוות נובעים לעיתים קרובות כתוצאה מאירועים קשים בחייהם, התורמים למצוקה רגשית. במצבים אלו החיה יכולה להיות חבר, לו אפשר לספר הכל, או פשוט להיות בשקט. המטפל הנמצא יחד עם הילד והחיה יכול להיות זה שייתן מענה טיפולי- אנושי לרגשות שצפים. 
 
עבור ילד עם קושי חברתי החיה יכולה להוות מישהו לשחק אתו. הילד למעשה, מתרגל קשרים עם אחר משמעותי באופן שהינו מורכב פחות מקשרים אנושיים. המטפל במצב זה מתווך את הקשר עם החיה, מפרש ועוזר למצוא דרכי התייחסות והתמודדות מתאימות יותר, כך שהחיה ואחריה גם אנשים ייהנו מחברת המטופל. בתחום הקושי החברתי נוכל למצוא גם ילדים בעלי הפרעות בתקשורת. ילדים אלו מתקשים למצוא את מקומם בחברה. לעיתים קרובת החוויה החושית שלהם מורכבת ומקשה עליהם להסתגל. עבורם הקשר עם החיה מהווה בנוסף על ההתמודדות החברתית גם אפשרות לחוות חוויות חושיות מיטיבות, שיפחיתו בהדרגה את הפחד והחשש שלהם מהעולם ומיחסים בין-אישיים.