ילדים עם הפרעות תקשורת (הרצף האוטיסטי) – איך מאבחנים, איך מטפלים ואיך מתמודדים

רוני עמית, פסיכולוגית קלינית מומחית של הילד

המילה "אוטיזם" מעוררת חרדה אצל הורים רבים, אם כי לא תמיד ברורה המשמעות המלאה מאחורי מילה זו. במאמר זה נגדיר מהי הפרעת תקשורת (הרצף האוטיסטי). נעסוק בשאלות כיצד מאתרים בעיות בהתפתחות התקשורת אצל ילדים, איך מאבחנים הפרעת תקשורת ומה כולל האבחון ומי מבצע אותו. בהמשך נדון באפשרויות הטיפול השונות ובדרכים לשיפור המצב על מנת לתרום לתפקוד גבוה יותר של הילד במסגרות השונות.


כיצד בודקים התפתחות היכולת לתקשורת בילדים?
כאשר תינוק בא לעולם, בנוסף על השמחה הרבה שיש למשפחה, מתעוררות לעיתים קרובות שאלות, לחצים ואף חרדות הקשורים להתפתחותו התקינה של הילד. כדי לענות על שאלות אלו, פותחו עם השנים מדדים המגדירים את אבני הדרך של התפתחות תקינה. כהורים צעירים נפגוש אותם כבר במחלקת יולדות ואח"כ בטיפת חלב. למשל, כדי לבדוק אם ההתפתחות המוטורית תקינה, האחות תשאל האם הוא מתהפך, מתי הוא התיישב, מתי החל לזחול וכו'. לבדיקת ההתפתחות השפתית, האחות תבחן האם תינוק ממלמל, מתי הפעוט מתחיל לומר מילים ראשונות ומתי הוא מחבר מילים ליצירת משפט.

כמו התחום המוטורי והשפתי, גם תחום התקשורת מתפתח אצל הילד עם השנים וגם בו ניתן לזהות אבני דרך מרכזיות. בגילאי הינקות חשוב לבדוק האם הילד מחייך והאם הוא עוקב אחרי המבוגר בעיניו. בגיל 8-9 חודשים בודקים האם יש לו העדפה של הוריו או דמויות מרכזיות אחרות, על פני אנשים זרים. כפעוט, אחות טיפת חלב תבדוק כיצד הוא מביע את רצונותיו, האם הוא מושך את תשומת לב הוריו לגירויים המעניינים אותו וכיצד הוא יוצר קשרים עם בני משפחה, גננות וילדים אחרים.

 

איך מרגישים שיש קושי בתקשורת?
חשוב לציין כי טווח ההתפתחות הנורמטיבית הוא רחב. יש המתחילים להתפתח מוקדם יותר מהממוצע ויש מאוחר יותר. על מנת לקבוע בעיות תקשורתיות יש לצרף מספר מאפיינים מהותיים המתקיימים לאורך זמן ולאורך שנים. לכן אבחון הפרעת תקשורת מתחיל בד"כ בגילאי הגן (החל מגיל 3). 
בגילאים אלו יש הורים החשים, הרבה פעמים בצורה אינטואיטיבית,  שבנם לא יוצר איתם קשר עין, אינו מביע בברור את רצונותיו (הן במילים והן במחוות גוף) ומתקשה להגיב לבקשותיהם או לדבריהם בצורה מותאמת. גם "לא רוצה" הינה תגובה מותאמת לצורך העניין. תגובה לא מותאמת היא לדוגמה, כאשר הורה וילד עומדים מול דוכן גלידה והילד הולך לדוכן אך אינו יודע לבקש את הגלידה מההורה, אם במילים ואם בתנועת יד. כלומר, הילד אינו יודע לחבר בין הרצון לגלידה, לדרך בה הוא יכול להשיג אותה באמצעות תקשורת עם ההורה. יתכן שהוא אף ייגש לדוכן וינסה לקחת לעצמו גלידה, בלי לבקש אותה.

הפרעת תקשורת יכולה להתבטא גם כשהילד כן מדבר. במצבים אלו דיבורו לעיתים מונוטוני ותגובותיו חזרתיות. דיבור מונוטוני הוא דיבור עם טון קבוע שאינו מבטא רגשות מגוונים, אינו מבחין בין אמירה לשאלה וכו'. החזרתיות מתבטאת במשפטים קבועים שנאמרים שוב ושוב, כאילו הילד למד לדקלם אותם בע"פ, לעיתים ללא ההקשר הנכון. חזרתיות יכולה להתבטא גם בתנועות החוזרות על עצמן או בעיסוק נוקשה בתחומי עניין ספציפיים (למשל ילד שמתעניין רק בדינוזאורים וללא הפסקה). 

 

מהו "הרצף האוטיסטי"?

כמו בתחומים רבים בחיים, גם תחום התקשורת נמצא על רצף. בקצה אחד של הרצף נמצאים ילדים שאינם מתקשרים באופן מילולי ואינם מסוגלים להתמודד עם תפקודים בסיסיים של חיי היום יום. עם זאת, בקצה השני של הרצף, נמצאים ילדים המסוגלים להשתלב בחברה כאשר ניתנים להם תמיכה וליווי מתאימים. ילדים אלו אינם מאובחנים לעיתים קרובות בילדות המוקדמת, אולם ככל שהם מתבגרים ונדרשים להתמודד עם סיטואציות מורכבות, ניתן לראות את הקושי לקחת חלק בחברת בני גילם כשהם נתקלים במצבים עמומים. למשל, נער שאינו מבין את הקודים החברתיים המקובלים בכיתתו ולכן מתקשה להתנהל בכיתה בצורה מותאמת.  מאליו מובן שהטיפול והתמיכה המתאימים לכל אחד מהילדים בתוך רצף הפרעת התקשורת הוא שונה ואמור להיות מותאם לאותו הילד. עם זאת, קיימים כמה קווים כללים להבנת הקושי, שעליהם נרחיב בהמשך. 

 

מהו הבסיס המולד של הפרעת התקשורת ומהן "הגנות אוטיסטיות"?
מספר פסיכולוגים עסקו בשאלה, מהו הבסיס להתפתחותה של הפרעת התקשורת. במאמר זה נתבסס על הרעיונות של הפסיכולוגית פרנסיס טסטין. לפי טסטין וממשיכיה, חלק מהתינוקות נולדים עם רגישות גבוהה ביותר מבחינה חושית. תינוקות אלו חשים את המציאות הסובבת אותם בעוצמה גבוהה מאוד, עד כדי כאב וחוסר נוחות מתמידים. הם מתקשים ליהנות ממגע הורי מרגיע ומנחם, מכיוון שגם הוא אינו מותאם לצרכיהם. לעיתים נראה חוסר וויסות ברמה התחושתית, כאשר ישנם סוגי מגע שאותם ילדים כלל אינם מרגישים, בעוד שסוגים אחרים "מתקיפים" אותם. לדוגמא, ילד שהגשם נחווה אצלו כחוויה מאיימת, אך הוא אינו חש כאב כשמניח את ידו על פלטה חמה. 
עבור תינוקות בעלי רגישות גבוהה במיוחד, העולם הוא מקום מפחיד ומאיים והם מתקשים למצוא בו מנוחה ורגיעה. מסיבה זאת הם מפתחים בהדרגה מנגנונים חזקים, המכונים "מנגנוני הגנה אוטיסטיים". חשוב לשים לב שכולנו משתמשים במנגנוני הגנה. תפקידם להגן על הבריאות הנפשית שלנו מפני מצבים שנחווים כמאיימים. אולם, אצל ילדים על הרצף האוטיסטי השימוש במנגנונים אלו הינו מסיבי ומטרתם יצירת מרחק גדול בינם ובין המציאות. אפשר לדמות זאת לקיר זכוכית החוצץ בינם ובין הסובבים אותם. כך שלמרות שהם נוכחים ב"כאן ועכשיו", למעשה העולם הפנימי שלהם מנותק מהמתרחש סביבם. מנגנונים פנימיים אלו תורמים לחוסר ההבנה וחוסר התקשורת שאנו רואים כלפי חוץ. 
למי פונים כדי לאבחן ולטפל?
כשעולה החשש לבעיה בתקשורת, יש לפנות למספר גורמים מאבחנים. במידה והילד צעיר (עד גיל 6), יש לפנות למרכז להתפתחות הילד של קופת החולים. במרכז קיים צוות מקצועי, רב תחומי, אשר ייפגש עם הילד והוריו ויבחן את הקושי בהיבטים שונים. בין בעלי המקצוע אשר יאבחנו: קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, רופא התפתחותי, פסיכולוג התפתחותי ועובדת סוציאלית. בסופו של התהליך האבחוני, יימסר למשפחה דו"ח אשר מסכם את מה שראו אנשי הצוות השונים. דו"ח זה יכול לשמש על מנת לקבל עזרה במערכת החינוך: סייעת, שעות שילוב ולעיתים מעבר למסגרת מיוחדת. בנוסף הדו"ח יכול לעזור בקבלת טיפולים, עליהם נרחיב בהמשך.

אם הילד גדול יותר (מעל גיל 6), תלמיד בבית הספר היסודי או בתיכון, יש לפנות לאבחון ע"י פסיכיאטר. במידה והפסיכיאטר מאבחן את הילד כבעל הפרעת תקשורת, ניתן לשקול פנייה לביטוח לאומי על מנת לקבל סל שירותים מורחב. לשם קבלת סל זה, יש לעבור אבחון רחב יותר אצל פסיכולוג קליני המתמחה באבחונים מסוג זה.

 

אילו טיפולים קיימים?
מכיוון שהפרעת התקשורת הינה הפרעה מורכבת המשפיעה על רבדים רבים של חיי היומיום, גם הטיפול בה הוא טיפול משולב. מעורבים בו מספר בעלי תפקידים:
  • ילדים בעלי הפרעת תקשורת נעזרים לעיתים קרובות בסייעת במערכת החינוך. מטרתה של הסייעת לעזור להם להשתלב ולתפקד, הן בלמידה בכיתה והן בתפקוד החברתי בהפסקה.
  • טיפול התנהגותי מהווה לעיתים קרובות נדבך חשוב מאוד בפיתוח יכולתו של הילד להתנהג בצורה מותאמת בבית ובחברה. בטיפול זה מאפיינים את ההתנהגויות הלא מותאמות של הילד, למשל לקיחת דברים מבלי לבקש, יציאה מהבית ללא רשות או התנהגות אלימה. לאחר מכן מוצאים את החיזוקים שיעודדו את הילד לתפקד בצורה מותאמת. בהתאם לכל זה, בונים תכנית התנהגות לפיה הילד אמור להתנהג ועליה יקבל חיזוק. שיטה מוכרת אחת היא ABA וקיימות שיטות נוספות. בשיטות טיפוליות אלו, קיימות משלבות המגיעות לבית הילד ועובדות אתו על התכנית האישית שנבנית עבורו.
  • הפרעת התקשורת נובעת ממנגנוני הגנה מאסיבים ומלווה בקושי רגשי עמוק. לכן חשוב ביותר ליווי פסיכולוגי/רגשי. חשוב לציין כי טיפולים אלו הינם ארוכי טווח, יותר מטיפול ממוצע בילדים. הרחבה על טיפול זה בפסקה הבאה. 
  • טיפולים משלימים כגון רכיבה, שחייה וספורט טיפוליים. מטרתם של טיפולים אלו לתת מענה לחלקים תחושתיים, שכאמור זקוקים לעיתים קרובות לחיזוק אצל ילדים אלו. בנוסף, ניתנת במהלך המפגשים הזדמנות לילד להתמודד עם תכנים כמו פחד, וויסות חושי ושליטה בדחפים. יתרונם של הטיפולים המשלימים הוא החוויה העוצמתית ב"כאן ועכשיו". למשל, פחד מפני כניסה למים, או מפני התנועה והגובה של הסוס. במקרים אחרים התמודדות עם שליטה בדחפים תוקפניים או בכוח במהלך תרגילי ההתעמלות. במהלך המפגש הילד חווה חוויות אלו ומקבל ליווי ותמיכה מאיש מקצוע, דבר המקל על ההתמודדות עם אותה הרגשה עוצמתית. לצורך עיבוד רגשי ומילולי של החוויות, יש לפנות אל הטיפול הרגשי או הפסיכולוגי. 

 

מהם מאפייני טיפול פסיכולוגי/רגשי לילדים עם הפרעות תקשורת?
ילדים עם הפרעות תקשורת, שיצירת קשר היא עניין מורכב עבורם, זקוקים לטיפול ארוך טווח.  מכיוון שהם מתקשים לתת אמון, המטפל צריך למצוא את הדרך בה ניתן ליצור עם הילד יחסי אמון וקרבה. למשל, ילד שכל עולמו סובב סביב בעלי חיים, מחייב את המטפל להיכנס לעולמו. המטפל צריך למצוא את הדרך להתעניין בבעלי חיים ורצוי גם לשלבם במפגשים כדרך ליצירת תקשורת. דוגמא אחרת היא ילד שתחום הספורט מהותי עבורו. יש סיכוי שהמטפל ימצא את עצמו מחליף חוויות על קבוצות כדורגל שונות ומשחק בכדור במפגשים. פעמים רבות הטיפול בילדים אלו מתאפיין יותר בטיפול במשחק ועשייה ופחות בשיחה פרונטלית.
לאחר שנוצרו יחסי אמון בין הילד למטפל, מתחיל תהליך העיבוד של קשיי הילד. התהליך עוסק במעבר מחשיבה קונקרטית ומצומצמת של המטופל, ליכולת חשיבה סימבולית ועיבוד רגשי של חוויותיו. המטפל עוזר לילד למעשה לפתח את היכולת לתקשורת טובה יותר עם עצמו ועם האחר, בדומה לילד ללא הפרעות תקשורת בן גילו.

תחום נוסף שהינו משמעותי הוא הטיפול בנטייה של ילדים אלו להימנע מגירויים רבים ויציאה אל העולם (אותו הם חווים לעיתים כמאיים). לאחר שנוצר קשר חזק בין הילד למטפל, המטפל מלווה את הילד בהדרגה ביציאה מבוקרת אל המציאות שמחוץ לחדר הטיפול. ע"י זאת המטפל עוזר לילד להשתמש בכלים שקיבל במהלך הטיפול, להתמודדות עם הקשיים מחוץ לחדר המוגן בו התבצע עד עכשיו הטיפול. 

 

האם השד איום ונורא?
כפי שכבר נוכחנו במאמר, ברגע שמאבחנים נכון ומבינים את מהות הפרעת התקשורת, ניתן לטפל בצורה מותאמת ולהגיע להישגים טובים. הפרעת תקשורת היא לכל החיים, יחד עם זאת, ניתן ללמוד לחיות אתה ולהתפתח. 
צריך תמיד לזכור כי לילד עם הפרעת תקשורת יש גם יתרונות. הוא הרבה פעמים ילד כנה שמביע את רגשותיו בצורה פתוחה (אם כי לא תמיד מותאמת). כאשר הוא מתעניין בתחום מסוים, הוא אוגר ידע, שוקד ומעמיק בו עד להגעה להישגים בתחום. במסגרת מותאמת (ברורה ומובנית) הוא יתפקד בצורה טובה ויהיה תלמיד למופת.
ברגע שאנחנו, ההורים, נבין טוב יותר את הילד שלנו, נוכל להתחבר לחזקותיו ולעזור לו בבניית מערך טיפולי וחינוכי רחב, יציב ולאורך שנים.